החלטה בתיק ת"א 33642-09-12

הבקשה

1. לפני בקשת התובע למתן צו המורה על העברתו למוסד רפואי שיקומי/סיעודי תוך חיובה של המשיבה 2 במתן התחייבות לשאת בהוצאותיו אלה.

2. לטענת התובע, בתאריך 24.5.2012 בהיותו תייר בארץ, הוא נפגע קשות כהולך רגל בתאונת דרכים בעקבותיה נותר משותק בארבע גפיו והינו מונשם באמצעות מכונת הנשמה. התובע עדיין מאושפז  בביה"ח איכילוב, אלא שלאחרונה, הצוות הרפואי הגיע למסקנה כי יש להעבירו להמשך טיפול רפואי במוסד למונשמים כרוניים לצורך קבלת טיפולים רפואיים כגון פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולים פסיכולוגיים וכיוצ"ב לאחר שהטיפול בביה"ח מיצה את עצמו.

3. התובע ציין, כי טרם בואו לישראל הוא רכש פוליסת ביטוח ע"ס 50,000$ להוצאות רפואיות לרבות העברתו לרוסיה, אשפוז, תרופות, רפואה דחופה ומכשירים.

ב"כ התובע איתר מוסד רפואי במוסקבה שעלותו 1,000 אירו ליום אשפוז לא כולל טיפולים. מכיוון שקיים חשש כי הפוליסה האמורה לא תכסה העלויות הנדרשות לצורכי העברתו ואשפוזו, התבקש ביהמ"ש להורות על העברתו למוסד שיקומי/סיעודי מתאים בארץ תוך העדפתו של ביה"ח "רעות" המיועד לחולים מונשמים המסכים לקבלו וממתין לקבלת תשובה באשר למימון עלות האשפוז. עלות יום אשפוז בביה"ח רעות עומדת על 3,000 ש"ח ובהסדר עם חברת הביטוח כלל על 2,500 ש"ח ליום.

התגובה לבקשה

4. המשיבה התנגדה לבקשה נחרצות. לטעמה, הבקשה מוגשת בחוסר תום לב מובהק מאחר וקודם להגשת הבקשה דנא, ובתאריך 13.6.2012, הגיש המבקש בקשה לתשלום תכוף לבימ"ש השלום בת"א שנדונה בפני כב' הש' בשן. במסגרת הבקשה לתשלום תכוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד בתאריך 22.11.2012.

הנתבעת הדגישה, כי במסגרת ההליך שהתנהל בבקשה לתשלום תכוף הגיש בנו של התובע, שהפך מכורח הנסיבות לאפוטרופסו, תצהיר משלים ובו התייחס לצורך באשפוזו במרכז הרפואי רעות, כמו גם צירף הצעת מחיר לאשפוז במוסד זה מתאריך 4.11.2012.

למרות התנגדות הנתבעת לקיום דיון בבקשה לתשלום תכוף כמו גם לצירוף תצהיר זה דיון בבקה לתשלום תכוף התקיים ובו נכחו גם בנו של התובע ורעייתו, כאשר במהלכו הציע ביהמ"ש הצעה להסדר וסילוק הבקשה לתשלום תכוף על כל מרכיביה.

בעקבות הצעת ביהמ"ש הגיעו הצדדים להסכמות שסיימו המחלוקות נשוא הבקשה לתשלום תכוף שם.

5. במסגרת הסכם הפשרה עליו חתם ב"כ התובע צוין בסעיף 7, כי תמורת הסך הכולל של 141,087 ש"ח לא יבוא התובע בכל דרישה לתשלום סכום נוסף כל שהוא על חשבון מכל מין וסוג שהוא או בכל תביעה נוספת לתשלום תכוף כל שהוא בגין התאונה הנדונה וזאת עד ליום 31.3.2013 כאשר הצדדים ראו בכך כפי הכתוב בהסכם "תנאי יסודי להסדר הפשרה".

6. למרות הסכמה זו, הגיש התובע בתאריך 28.11.2012 את הבקשה דנא ובה אף לא טרח לציין, ולו ברמז, את הסכם הפשרה האמור. האפשרות היחידה לחייב את הנתבעת בתשלומי הוצאותיו הרפואיות של התובע הינה כטענת הנתבעת במסגרת בקשה לתשלום תכוף. מאחר ובקשה כזו נדונה והסתיימה בפשרה ללא יכולת להגיש בקשה דומה עד 31.3.2013, כי אז  משכך דין הבקשה לדחייה.

תשובת התובע

7. התובע השיב, כי במסגרת הבקשה לתשלום תכוף נדונו הפסדי עבר ועתיד חלקיים כמו גם עלות דיור לאפוטרופוס וכן הוצאות גלובאליות בסך 10,000 ש"ח. לטעמו, הסכום עליו הוסכם אינו כולל את הוצאות אשפוז התובע בשום צורה ואופן. עוד נטען, כי המשיבה מחד ציינה בבקשה לתשלום תכוף כי בעצם אשפוז התובע הינו זוכה להשלמת עלות מחייתו אך מאידך, כאשר נדרש להעבירו למוסד רפואי מתאים הנתבעת חוזרת בה ומתנגדת לעצם התשלום.

עוד הוסיף ב"כ התובע, כי התנגדות הנתבעת הינה טכנית כלכלית במהותה מבלי להתחשב בצורכי התובע לשיקומו האופטימאלי, במיוחד כאשר הנתבעת תהא זו שתישא בסיכומו של יום במלוא עלויות נזקי התובע.

דיון

8. אודה, כי ניסיתי בתחילת הדיון להביא הצדדים להסכמות באופן שבו יוכל התובע לקבל טיפול רפואי מתאים במסגרת המוסד הרפואי "רעות" ללא צורך בקיום דיון לגופה של בקשה מחמת שסברתי, כי חברת הביטוח, כמי ששולמו לה פרמיות מתאימות, מחויבת לדאוג בראש ובראשונה לצורכי רפואתו של הניזוק, במיוחד ניזוק שהכתוב מעיד עליו כי הינו פרהפלגי ומונשם (ר' דו"ח סיכום ביניים מביה"ח איכילוב מחלקה פנימית ב' מתאריך 31.10.2012), ובמיוחד ניזוק שהינו אזרח זר במדינה הנאלץ לשהות בה על כורחו בנסיבות קשות ויוצאות דופן.

ניסיוני זה לצערי, נתקל בעמדתו הבצורה של ב"כ הנתבעת שנאחז בהסכם הפשרה וסרב להרפות. בנסיבות אלה אין מנוס מלדון על דרך "ייקוב הדין את ההר".

9. אין חולק, כי הדרך לפיצוי מקדים בגין צרכיו הרפואיים של נפגע תאונת דרכים מצויה בסעיף 5 (ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1995 הקובע: